הלב והרוח
כולנו מכירים את הסלוגנים הפרסומיים כגון: "להרגיש בבית", "בטעם של פעם" "הכי ישראלי" וכד' שחברות פרסום רבות משתמשות בהן למוצרים ולשרותים שונים החל מאבקת כביסה דרך חברת תעופה ועד למפרום של סבתא. למה זה עובד עלינו? משום שטבע האדם הוא להימשך עד כמה שאפשר ל"מוכר והטוב". לכן, רובנו הגדול נפתח אורח חיים די דומה לזה של הורינו או סביבתנו הקרובה. גם ה"מרידות" הן כבר חלק מהחבילה ולא באמת מפתיעות מישהו או נחשבות לשינוי שלא נראה כמותו. השינויים הגדולים באמת נמצאים בשוליים. ננסה ללכת על פי אמרתו המפורסמת של הרבי מקוצק שהסוסים הולכים באמצע, ולברר אולי פן מסויים בשאלת ההליכה בשוליים והשינוי הכרוך בה.
לעיתים קרובות השינויים שבני אדם עוברים קשורים באופן ישיר במשברים, בכל מעגלי החיים: אישיים, משפחתיים, לאומיים או עולמיים. המצוקה והטלטלה טורפות עבורנו את הקלפים ומכריחות אותנו פעמים רבות לחשוב על הכל מחדש, לבחון אמיתות ישנות, ולהסתגל למצב החדש שנכפה עלינו – שלא בטובתנו[1]. השאלה הגדולה היא איך עושים את השינוי הזה בצורה נכונה ובריאה? איך יוצאים מועצמים ומוודאים שהשינוי הוא אכן שינוי מבורך ולטובה, ולא כזה שבדרך אליו מאבדים הכל?
יתכן וניתן ללמוד משהו מדוד המלך. פרק נא בתהלים נאמר "בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע". ניתן להניח שדוד נמצא בסערת רגשות, במצוקה גדולה. מתוך מצוקה זו הוא זועק אל ה' ומתחנן למחילה ולכפרה. ומתוך פסוקי ומילות התחנונים: חנני, טהרני, תחטאני ועוד – מתבלט לו הפסוק שכולנו מכירים, אך במבט ראשון לא ברור כיצד הוא קשור לסיטואציה: "לב טהור ברא לי א-להים ורוח נכון חדש בקרבי". מה רוצה דוד המלך לומר? מה הוא מבקש? וכיצד כל זה קשור למצב בו הוא נמצא?
יתכן להסביר שכאמור, מתוך מצוקתו הגדולה דוד המלך מבין שצריך שינוי. הוא מבין שאי אפשר להפטיר כדאשתקד ושחוץ מלבקש ולהתחנן על נפשו, הוא חייב לעבור שינוי כלשהו בעצמו[2]. אלא שדוד המלך מבין שלהשתנות זה לא כל כך פשוט. איך משתנים? עד כמה? מה משאירים מהעולם שלפני? מה לא? נדמה לי שדוד המלך משרטט לנו כאן כלל אצבע עמוק ומשמעותי ביותר.
ישנם שני "מרחבים" של שינוי אפשרי בנפש האדם – האחד הוא הלב והשני הוא הרוח. נשים לב שלכל אחד מהמרחבים הללו ישנו פועל המתאים לו. עבור הלב, הפועל הוא "ברא" – בריאה כארוע מכונן, חד פעמי ויציב. עבור הרוח, הפועל הוא "חדש" – חידוש מתמיד, שינוי והתרעננות.
במצוקתו ובייסוריו הפנימיים מבקש דוד המלך ע"ה מריבונו של עולם לא רק למחול לו ולכפר לו על חטאו, אלא לאפשר לו להשתנות ולהתחדש. זו ההזדמנות! כיצד עושים את השינוי נכון מבלי לאבד את הכל? נדאג שהלב, המהות, המרכז, הבסיס שלנו – נמצא במקום הנכון יציב ואיתן. כשהלב במקום – הרוח יכולה להשתנות ולהתחדש.