תצאו קצת מהעיר או הישוב
תמצאו מקום שקט ורגוע, שמאפשר להיות בקשב פנימי לעצמכם. שינויים גורמים לבלבול בין הפנים לחוץ, ולפעמים צריך להתנתק מהחוץ כדי להיזכר בפנים, ולהתחבר למצפן הפנימי שבכוחו להאיר את הדרך.
o אתה אוהב יותר להיות לבד או עם אנשים?
o אוהב לדבר או להקשיב?
o נהנה להישאר בבית או לצאת החוצה?
o כשאתה יוצא לחופשה אתה נהנה להישאר במקום אירוח או לצאת לבלות?
o לפי התשובות שלך, אתה חושב שאתה מצליח להקשיב לעצמך מדי פעם?
o מצליח לצאת ולהתבונן בעצמך?
"התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפילה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו... יכול לפרש כל שיחתו ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו יתברך, הן חרטה ותשובה על העבר והן בקשת תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום ולהלאה באמת... ויזהר מאוד להרגיל עצמו להתמיד בזה מדי יום ביום שעה מיוחדת, ושאר היום יהיה בשמחה"
(ליקוטי מוהר"ן יב, כה)
o למה התבודדות היא "עליונה וגדולה מן הכל" על פי רבי נחמן?
o "יכול לפרש כל שיחתו ואת כל אשר עם לבבו ישיח" – יש משהו מיוחד בדבריו של רבי נחמן שמזכיר לנו שניתן בכל זמן ועת לעצור ולדבר עם הקב"ה על כל מה שנרצה. על מה היית רוצה לדבר עם הקב"ה היום?
בחיים שלנו יש כל הזמן מתח בין חוץ לפנים, בין עצמך להשפעה חברתית. מתח מתמיד זה מלווה את רוב שאלות חיינו:
o מדוע אני לומד את מה שאני לומד?
o האם צורת ההתנהגות שלי היא פנימית או מושפעת מהסביבה?
o צורת הלבוש שלי היא דבר שבאמת מייצג אותי?
o דעותיי על סוגיות שונות, האם ביררתי עם עצמי באמת מדוע אני חושב כך? או שמא אני זורם עם הדעה המקובלת מסביבי?