רעיון נוסף שמובא גם הוא בספר שינוי (הוצאת ספריית פועלים) מתאר את שהתרחש בסין של מאו – כשניסה השליט הקומוניסטי האכזר לחנך מחדש ולעקור כל זכר לעבר המסורתי והעתיק של התרבות הסינית. לשם כך, הם שינו את שמות כל הערים והרחובות והשמידו כל זכר לשמות העתיקים. אלא שדווקא פעולה זו קיבעה עוד יותר את הערכים בהם נלחמו, משום שבתרבות העתיקה הסינית השמות הם דבר מקודש המסמל את מהותו של הדבר. מלחמת חורמה בשמות, רק מוכיחה שאכן זה המצב ומוציאה את העוקץ המהפכני ממנו...
מהסיפור הזה אפשר ללמוד על עוצמות של שינויים – יש שינויים מעל לפני השטח, אבל הם רק שינויים מסדר ראשון, הם משחקים בגבולות המגרש הקיים ולמעשה משמרים את המצב. שינוי עמוק, שינוי מסדר שני נובע מיציאה מהמגרש הקיים. אפשר להבין כך את דברי חז"ל במדרש על מה שעשה ריבונו של עולם בפסוק “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה". כדי להביט השמיימה ולהתמודד עם שינוי צריך לצאת מהמוסכמות ומהקובלות שהניעו אותנו.